מעול לנכס | מבט חדש על העלייה בתוחלת החיים | צבי לניר

>> 9 1 צבי לניר מסמך יסוד העלייה בתוחלת החיים מבוא בעשורים האחרונים, אנו עדים למהפכות משמעותיות שמשנות את חיינו. העלייה הדרמטית בתוחלת החיים היא אחת החשובות שבהן, ועם זאת לא הוקדשה עד כה מספיק מחשבה למשמעותהשל מהפכה זו ולתהפוכותשגלומות בה עלינו – כפרטים, כחברה וככלכלה. מסמך היסוד שיובא כאן מתייחס להשלכות המהפכה בתוחלת החיים על הכלכלה הלאומית. הוא נועד להפצה במשרדי הממשלה ובקרב גורמים ממשלתיים וציבוריים, כצעד מקדים ראשון של גיבוש תובנות שנדרש לצורך עיצוב מדיניות ממשלתית חדשה שתכליתה התמודדות עם העלייה בתוחלת החיים והזקנה. האתגר שעומד לפתחנו במאה השנים האחרונות, התרחשה עלייה בתוחלת החיים גדולה יותר מאשר עליית תוחלת החיים שהתרחשה בכל ההיסטוריה האנושית עד אז. לכל אורך ההיסטוריה, נחשב האדם בר־ מזל אם הגיע לגיל ארבעים. למעשה, רק בסוף ימי הביניים התחילה עלייה מסוימת בתוחלת , לא 1900 החיים, אך זו נראית כיום מתונה מאוד בהשוואה למה שמתרחש בימינו. בשנת . במהלכה של 79 שנים. כיום, היא עומדת על 47 עלתה תוחלת החיים בארצות הברית על כמאה אחת עלתה תוחלת החיים הממוצעת במדינות המערב בשלושים שנה בקירוב, והיא ממשיכה לעלות בקצב מהיר של כשלושה חודשים בכל שנה. בישראל, מי שמגיע עתה לגיל הפנסיה צפוי לחיות בממוצע למעלה מעשרים שנה יותר מאשר חי סבו, ואילו נכדיהם של בני השישים שבינינו צפויים להגיע לתוחלת חיים של מאה שנים. מה יהיה בהמשך? האם תוחלת החיים שלנו תוסיף לעלות גם מעבר לגיל מאה? על כך, יש חילוקי דעות בין המומחים. יש שטוענים, שהצונמי הדמוגרפי נמצא עדיין בשלבים של צבירת תאוצה וטרם הגיע לשיאו, ויש שגורסים כי יהיה לכך גבול עליון שמעבר לו יקרסו המערכות הביולוגיות שלנו. מנקודת מבט אבולוציונית, ניתן לטעון שהטבע ברא אותנו לחיות רק שנים מועטות אחרי שנסיים למלא את תפקידנו הביולוגי והמשפחתי. ועתה, כאשר ילדינו כבר "פרחו מהקן", אין בנו עוד צורך. מהבחינה החברתית והכלכלית ניתן לטעון, על פי נקודת מבט זו, כי הזקנה נועדה להיות תקופה קצרה שנמשכת רק שנים מועטות לאחר גיל הפרישה, הגיל שבו אנחנו הופכים מנכס לעול כלכלי וחברתי. לאור השינוי האמור, נשאלת השאלה: האם כל מה שקורה לנו לאחר יציאתנו לפנסיה הוא, שאנו מזדקנים כיום לאט יותר וזה כל מה שיש לנו לצפות מעתה ובעשרים השנים הבאות? כפרטים, עלינו לשאול את עצמנו מה נעשה באותן עשרים שנים שנותרו לאחר היציאה לפנסיה, וכחברה עלינו לשאול כיצד נוכל לתמוך חברתית וכלכלית ביותר זקנים שמאריכים חיים שנים רבות יותר לאחר שיצאו לגמלאות. הדמוגרפים והכלכלנים, שמטבע מקצועם מסתכלים ומסבירים לנו את מהותה של מהפכה זו במונחים כמותיים ותופסים את משמעותה כמהפכה כמותית, מציגים לנו תמונת עתיד מפחידה למדיי, כמשתמע בגרף הבא: ) ד"ר צבי לניר הוא הנשיא המייסד של חברת "פרקסיס" (לניר - מערכות) – חברה עסקית למטרות חברתיות. 1

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==