מעול לנכס | מבט חדש על העלייה בתוחלת החיים | צבי לניר

24 << המדינות המפותחות יתקשו להמשיך ולקיים את רמת החיים הנוכחית שלהם. לממשלות שלהן לא תיוותר הברירה, אלא להעלות את גיל היציאה לפנסיה ולהקטין את תשלומי הביטוח הלאומי ואת השירותים הרפואיים והסיעודיים שהן מספקות לזקנים. הן גם ייאלצו לכפות על האוכלוסייה עול גבוה יותר של מסים. חוסר שביעות הרצון בקרב הזקנים ובקרב הצעירים גם יחד רק ילך ויגבר. אצל הזקנים, בשל הפער המתרחב בין האפשרויות הגדלות של הטכנולוגיות הרפואיות החדשות שמאפשרות קיום איכות חיים טובה גם בגילים מאוחרים, לבין היכולת המועטה של רבים מהם לאפשר לעצמם לרכוש אותן; ואילו אצל הצעירים, בגלל קשיים הולכים וגדלים בהשגת עבודה וכן בשל התרחבות עול התמיכה בבני המשפחה הזקנים. מדינות אירופה המערבית ימצאו עצמן בדילמות פוליטיות פנימיות קשות, שכן מחד גיסא הן ייזקקו להגברת ההגירה של צעירים מהמדינות המתפתחות, ומאידך גיסא יגבר בהן החשש מפני שינויים דמוגרפיים ואיבוד האופי התרבותי והדתי־נוצרי שלהן נוכח הזרם הגובר של מהגרים מארצות האסלאם. להכפיל את מספר 2025 שנים, צפויה עד שנת 42 גרמניה, שהגיל החציוני הנוכחי בה עומד על אזרחיה הנמצאים בשנות השישים לחייהם ביחס לילדים מתחת לגיל עשר. לא מפתיע, אם כן, )43( שהכלכלות האירופאיות המתקשות ביותר הן, בדרך כלל, אלה המבוגרות יותר. ביניהן, יוון עובדים שמשלמים 1.3 ), שעד שהעלתה לאחרונה את גיל הפרישה, היו בה רק 44( ואיטליה מסים על כל גמלאי. בריטניה וארצות הברית הן צעירות יחסית, בזכות הגירה ושיעורי ילודה בהתאמה. 37- ו 40 גבוהים יותר, והגילים החציוניים בהן עומדים על ישראל, נמצאת בעמדת יתרון ביחס למדינות המפותחות. שיעור הילודה בה גדל דווקא בעשרים השנים האחרונות, מצבה יהיה טוב יותר מזה שבמדינות המפותחות האחרות. שכן, שיעור הילודה הממוצע בישראל גבוה יותר מהממוצע העולמי, והפער בין שיעור הילודה בה לעומת העולם נמצא במגמת עלייה. אם נשכיל לנצל יתרון זה ולפתח במקביל מדיניות מתכללת שתקדים את מדינות העולם האחרות בקידום הפוטנציאל שגלום בתקופת החיים החדשה, תוך התמודדות יזומה עם סוגיית הגיל התפקודי, נוכל ליצור קפיצת מדרגה בשיפור כושר התחרות של ישראל בכלכלה העולמית. מדיניות מתכללת שכזו היא מאותם נושאים שעמם מתקשות ממשלות להתמודד, בשל מגוון הגורמים הרלוונטיים לנושא אשר חונים במשרדי ממשלה שונים ומחוץ להם. היכולת לכנס את כולם סביב שולחן אחד ולקיים תהליך חשיבה משולב שכזה אינו עניין של מה בכך. וינט > ביזמת ג 2015 ביולי 1- הכנס הלימודי הבין־משרדי הראשון בנושא זה, שהתקיים ב ישראל - אשל ו"פרקסיס", הוא רק צעד ראשון בכיוון זה. האתגרים הם מרובים, ואין לנו עדיין את הידע ואת הכלים שנחוצים כדי להתמודד עמם. תידרש עוד עבודה מכינה מרובה בטרם ניתן יהיה להציע הצעות למדיניות מכלילה ותכליתית בנושא מקיף זה. בעניין סוגיית הזקנה, אנחנו נמצאים עתה בתקופה של שינוי פרדיגמות. וכפי שכבר לימד , שינוי פרדיגמה הוא תהליך ארוך ונפתולי שסיומו המוצלח מתרחש לא 20 אותנו תומאס קון רק כאשר "המשבר האפיסטמולוגי" נראה כבר לעין (התאוריות שמתבססות על הנחות הפרדיגמה הישנה אינן מצליחות להסביר את הממצאים ולתת תשובות לשאלות החדשות). על מנת שיושלם, יש צורך גם בהשלמת תהליך של "משבר סוציולוגי" (החלפת הדור שפיתח .2005 , ) תומאס ס.קון, המבנה של מהפכות מדעיות, ידיעות ספרים 20

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==