מעול לנכס | מבט חדש על העלייה בתוחלת החיים | צבי לניר

>> 11 את גיל היציאה לפנסיה, ועל מנת לכסות את ההוצאות הציבוריות הגדלות על אשפוז ועל שירותי סיעוד לאוכלוסייה המזדקנת, יהיה הכרח להעלות גם את המסים או לספק פחות שירותים לאוכלוסייה הכללית. יתר על כן, הממשלות יתקשו להקצות משאבים שנחוצים לפיתוח מקומות עבודה חדשים. בכך, הן יקשו עוד יותר על הצעירים - אשר יצטרכו לממן את העול הגובר של תחזוקת אוכלוסיית הזקנים. על פי הערכת האו"ם, בהנחה שגיל היציאה ולא תהיה עלייה בלתי צפויה בפרודוקטיביות, עשויה העלייה הצפויה 65 לפנסיה ימשיך להיות בתוחלת החיים לחתוך בשנים הקרובות את שיעור הצמיחה הצפוי של המדינות המפותחות כדי שליש. לנשים, המצב טוב יותר 62- לגברים ו 67 בישראל, שבה גיל היציאה לפנסיה עומד עתה על יחסית. הסיבה לכך, נעוצה בעיקר בשיעור הילודה הגבוה יחסית לזה שבמדינות המערב. אך גם אצלנו, צפויים משבר אקטוארי ומעמסה הולכת וגדלה על שירותי הבריאות והרווחה אשר יכבידו על המשק ועל החברה. על פי מחקר שבוצע על ידי משרד האוצר, בהנחה של היעדר שינוי באיכות השירותים ובקצבאות, השפעות הזדקנות האוכלוסייה על ההוצאה הציבורית .2029 3 ב- 12.4% - , ל 2009- ב 10.7%- בשיעורי תמ"ג תגדל מ האם בהכרח כך? הדמוגרפים והכלכלנים מודדים את תוחלת החיים על פי "גילו הכרונולוגי" של האדם - זה שמופיע בתעודת הזהות שלו. אך בסיס חישובי זה מוטעה ומטעה ככל שמדובר בגילים המתקדמים של החיים. טעות זו הולכת וגדלה ככל שעולה תוחלת החיים. ניתן לפגוש בני חמישים שמבחינה תפקודית ומנטלית הם כבר זקנים; ולעומתם, בני שמונים שהם עדיין ערניים ופעילים יותר מבני השישים. ההבדלים האינדיבידואליים בין בני אדם בני גיל כרונולוגי זהה עשויים להיות גדולים. ההתעלמות מכך עשויה להיות מטעה מאוד. מה שקובע יותר מהגיל הכרונולוגי את מצבו של האדם ואת תוחלת חייו, הוא "הגיל התפקודי" שלו. הגיל התפקודי הוא מדד שמשקף בפועל את מצבו התפקודי־גופני, הקוגניטיבי, הנפשי והחברתי של האדם. גיל זה נותן מענה לשאלות כגון איך הוא מתפקד גופנית, איך הוא חושב ואיך הוא מקושר ומתקשר עם הסביבה הרלוונטית לו. הגיל התפקודי הוא לא רק מדד אמין יותר לבחינת מצבו של האדם בגילים המתקדמים, אלא גם מנבא טוב יותר מה תהיה תוחלת החיים האישית שלו ומה תהיה איכות חייו של האדם עד סוף ימיו, כולל בתקופת הזקנה. בעוד שהגיל הכרונולוגי אינו בשליטתנו, על הגיל התפקודי ניתן להשפיע. האדם יכול להגדיל בצורה מודעת את הפער בין גילו הכרונולוגי לגילו התפקודי. כבר בשנות השמונים של המאה הקודמת נבחן על ידי פרופסור מריאן רבינוביץ', מומחה , היחס בין הגיל הכרונולוגי לגיל התפקודי. חשיבות הנושא הייתה 4 לגריאטריה שיקומית רדומה זמן רב ומתעוררת עתה מחדש בעקבות מהפכת העלייה בתוחלת החיים. בינתיים, חלה התקדמות טכנולוגית בפיתוח כלי ניטור שמאפשרים את מדידת מצבו הגופני־בריאותי של האדם. זאת, לצד התקדמות מסוימת גם בפיתוח מדדים למדידת ההיבטים הקוגניטיביים, הפסיכולוגיים והחברתיים. כלים ומדדים אלה פותחו על בסיס מודלים רפואיים לצורך אבחון , סקר בנק ישראל, 2059–2013 השינויים הדמוגרפיים והשלכותיהם על ההוצאה הציבורית בשנים ) ראו: אסף גבע, 3 http://www.boi.org.il/he/Research/DocLib2/%D7%A1%D7%A7%D7%A887/seker87h_a.pdf :20 13 נובמבר .2003 , ) ראו: מריאן רבינוביץ', גילו של אדם וזמנו האישי, מוסד ביאליק, ירושלים 4

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==