הפוליטקה של הזיקנה | יצחק בריק

חוה גולנדר, טבק נילי בעין בוחנת: שוק הבריאות של - הזיקנה כלכלה וקלקלה העשור האחרון של המאה העשרים רווי היה בחידושים טכנולוגיים, בשינויים דמוגרפיים וחברתיים, ביוזמות תחיקתיות ובהפעלת רפורמות ממלכתיות וארגוניות כרי רב בהן שיש להשפיע על רווחת הקשישים בישראל ועל בריאותם. בשנות התשעים עלה שעור הקשישים באוכלוסייה, אוכלוסיית הקשישים הזדקנה וחל שינוי דמוגרפי בולט בהרכבה. עיקר הגידול ( 70%) במספר הקשישים בעשור האחרון, מקורו בעלייה הרוסית ששעור הקשישים בקרבה היה גבוה והגיע %61 לכדי מהעולים (ברודסקי, שנור ובאר, 1999 .) כיום, כחמישית מכלל הקשישים בישראל הם עולים חדשים מברית־המועצות לשעבר. בה בעת, התרחשו שינויים דרמטיים בשדה הטיפול בקשישים. של שורה יוזמות ממלכתיות והפעלת רפורמות מרחיקות לכת בתחום הבריאות את מצאו עיגונן בשורה של חוקים חדשים. בשנת 1998 עשר מלאו שנים להפעלת חוק ביטוח סיעוד מתן שאיפשר שירותים לזקנים מוגבלים באוכלוסייה. בשנת 1994 נחקק חוק ביטוח בריאות ממלכתי שנכנס לתוקפו בינואר 1995 . החוק חולל תמורות מהותיות בכללי המימון של מערכת הבריאות, בהקצאת המשאבים ובכללי מתן השירותים, והוא היווה מנוף להפעלתה של רפורמה במערכת הבריאות. חוק זכויות החולה שקיבל תוקף באוגוסט 1996 השלים את מערך החוקים בעלי המשמעו ת וההשלכה על זכויות האדם ובריאותו. החוק נועד את לקבוע זכויות האדם המבקש טיפול רפואי, על להגן כבודו ופרטיותו ולהגדיר נורמות התנהגותיות ביחסי מטפל־ מטופל. היוזמות התחיקתיות הן הללו של תוצר דיונים קודמים שפעלו להשיג מגוון מטרות, אף שחלקן מנוגדות וסותרות זו. את זו ביניהן: ריסון ההוצאות לבריאות וייעול תפקודה של המערכת תוך ארגונה מחרש, גם כמו שיפור נגישות לטיפול והתאמתו לצורכי הבריאות של האוכלוסייה. הרפורמה בישראל, בדומה לרפורמה בארצות אחרות, מונעת 142

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==