הזקן הסיעודי | אפרים יאול

ד: פרק ן הזקן הסיעודי ז19 המאוע 1 במחלקה סיעודית 1. תיאור מקרה ישבתי ש', גברת של בביתה ,08 כבת אישה שנה חצי ״זה לי: שסיפרה שאינני ישנה אחד לילה שלם״, ולאחר שהות היא קצרה הוסיפה: ״בעלי כל מסתובב הלילה באי־שקט, הולך לשירותים, ולעתים קרובות ואני נופל, חצי עם במיטה, עין פקוחה, עוקבת אחריו ולעתים אינני מצליחה להרימו מן הרצפה. בנותיי מתגוררות מחוץ לעיר, והדירה אנו שבה מתגוררים אינה מתאימה להכנסת והרי זר, מטפל שלא לו הבטחתי אכניסו למוסד״. בה הבטתי וראיתי רזה אישה וקטנה, מותשת, עיניה כבויות. את בדקתי הבעל ומצאתי פגיעה שכלית (קוגניטיבית) ניכרת. אמרתי בהחלטיות: ״חייבים להעבירו למחלקה סיעודית לתקופה קצרה״. מטרתי הייתה להרגיע את אי־השקט של החולה ולאפשר לו לישון, ובעיקר לאפשר לאשתו לישון. התקופה ״הקצרה״ נמשכה שנים 6 שהה הוא שבהן במחלקה הסיעודית. אהב הוא להעתיק של ציורים גדולי הציירים. 08ה־ בת אשתו פרחה והייתה מגיעה לביקורים עם ״פולקסווגן״ ענתיקה ומניחה חפיסות שוקולד לצוות על דלפק התחנה במחלקה. מהי מחלקה אנו מה סיעודית? יודעים על אשפוז במסגרות הסיעודיות הממושכות או בבית־אבות? וממה אנו נרתעים כל־כך? היא האמת שהציבור יודע אינו ברובו והוא כך על הרבה וניזון מכלי התקשורת, ואלה נוטים על לדווח ועל תקלות מקרים חריגים בלבד. גם אנו לעתים ניזונים מסיפורי או שכנים ידידים. כל האם הזה ה״מידע״ על מלמד הכלל? 66

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==