חיזוק הזיכרון | ניצה אייל ויעל רייכנטל

38 << נבחר כמה מקומות קבועים בבית שבהם נניח את החפצים - מתלים מקומות קבועים: למפתחות הבית, מקום מיוחד למשקפי הקריאה, מקום שבו מניחים את המכתבים הנכנסים, מקום מיוחד לכל המסמכים הדורשים טיפול (כמו תשלום חשמל או תגובה למכתב מהעירייה לגבי המיסים), קופסאות אחסון לתרופות היומיות, קופסה שבה מניחים את התכשיטים ועוד. כזכור, סביבה עשויה לרמוז לנו היכן הנחנו חפצים שונים. נניח בניית רמזים בסביבה: אתהדברים במקוםשאי-אפשר להתעלםממנו או לחלוף על פניו בלי משים. נצמיד את התשלום לעירייה במגנטים למקרר או נשים אותו בתיק התלוי על ידית דלת היציאה. אפשר גם להיעזר בחושים כשעושים זאת: לשמוע את הדלת נסגרת, לגעת בידית הקרה, להתבונן לאחור ולראות את התיק תלוי על הידית וגם להגיד בקול: "הנחתי את המתנה שקניתי לנכדים במגירה שמאלית בארון". אולי זה נשמע מגוחך, אבל כך מגייסים גם את המודעות האישית וגם את הסביבה כדי לתגבר את הזיכרון. תמונה ברורה של החפץ בזיכרון תקל על מציאתו. אם אראה בניית תמונות בדמיון: בעיני רוחי את צרור המפתחות שעליו תלויים יונת שלום כסופה, מטבע ישן עם חור ופעמון קטן למזל, אולי אזכר גם היכן מונחים המפתחות ברגע זה. כשהנחתי אותם על השידה בחדר השינה הפעמון צלצל. איזה מזל. כיצד נזכור אם נעלנו את הדלת או כיבינו את התנור? לכל אלה שאינם רוצים להניח לרגע את הספר מהיד כדי לבדוק אם נעלו את הדלת או אם חיברו את הטלפון הנייד למטען, וגם אינם רוצים לחזור הביתה באמצע הסרט כי הם מוטרדים מהשאלה אם כיבו את התנור, מיועדות ההצעות האלה: מוטב להאט ואפילו לעצור. המהירות מכשילה את הזיכרון. נאמץ את "כיסא לא למהר: פ י נת ה ז הב נארגן פינות קבועות לדברים האלה: מפתחות • משקפיים • מסמכים לטיפול • דואר נכנס • חשבונות • תרופות • • פינת משפחה שבה ישאירו בני הבית הודעות זה לזה

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==