חיזוק הזיכרון | ניצה אייל ויעל רייכנטל

>> 37 וכדומה). ננסה להיזכר מתי השתמשנו בה לאחרונה ובאיזה הקשר, וגם אילו תכונות מאפיינות אותה (באיזו אות היא מתחילה? באיזו אות היא מסתיימת? מה הצליל שלה? האם היא ארוכה או קצרה?). יש אנשים שעוברים במחשבה על ה-א"ב, וכך מצליחים לזהות את האות הראשונה של המילה. לפעמים לא רק המילה חומקת מאתנו, אלא גם שאלה שרצינו לשאול שחזור המצב: או פעולה שרצינו לעשות. במקומות אלה רצוי לשחזר בדמיון את המצב שבו היינו קודם כשחשבנו על המילה או על הפעולה. למשל, כשאנו נכנסים לאחד החדרים בבית ואיננו יכולים להיזכר מה באנו לקחת, ננסה לשחזר איפה היינו ומה עשינו ממש לפני שהחלטנו להיכנס לחדר. אם אפשר, לא נסתפק בשחזור בדמיון, אלא נחזור על עקבותינו בפועל ונעשה שוב את אותה סדרת פעולות. ברוב רובם של המקרים ניזכר במילה האבודה, או בפעולה שחמקה מזיכרוננו. אם ניסינו את כל הדרכים ואת כל הרמזים והמידע החסר (המילה, השאלה, פסק זמן: הפעולה) איננו נשלף נעשה הפסקה במאמץ להיזכר בו. נשתדל לא לחשוב עליו, נתעלם ממנו ונמשיך בפעילות אחרת. מה קורה בשלב זה? כשמפסיקים להתאמץ, מתחיל לעבוד במוחנו סורק הממשיך באופן סמוי בתהליך החיפוש אחר המילים החסרות. כולנו מכירים את הרגשת ההקלה, כשהמלה החסרה צצה לה לפתע פתאום, לפעמים אחרי כמה שעות, לפעמים אחרי כמה ימים, לפעמים באמצע הלילה. איך זוכרים היכן מניחים חפצים? מי ראה את המשקפיים שלי? איפה שמתי את המפתחות של המכונית? שאלות אלה ועוגמת הנפש הנלווית אליהן מוכרות לכל אחד מאיתנו. כולנו מכירים את השיטוט המיוסר בין חדרי הביתאו במקוםהעבודה ואתהחיטוטהזעפני במגירות. במרביתהמקריםפעולות אלה נעשות במצבים של כניסה הביתה או יציאה ממנו, כשממהרים או עושים כמה דברים בבת אחת. הידיים מניחות את המפתחות, והראש חושב על דברים אחרים. פ י נת ה ז הב המילה נמצאת "על קצה הלשון" - מה עושים? ננסה להגיע למילה החסרה דרך נושאים קרובים, נחפש מילים דומות, את האות הראשונה שלה או את צליל המילה. ננסה לשחזר בדמיון ובמעשה את המצב שבו היינו כשחשבנו על המילה או על הפעולה שעמדנו לעשות. אם לא הצלחנו, נפסיק להתאמץ. במרבית המקרים יישלפו המילה או המידע מעצמם במשך הזמן ממאגרי הזיכרון.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==