כוח להמשיך | איילת סער

ד: פרק מיניות בני אדם, מטבעם, מרגישים צורך במגע, בליטוף ובחום. אצל חולה אלצהיימר, גובר אף זה צורך במשך הזמן. המחלה משפיעה באופן כל על שונה חולה וחולה. אצל גובר אחד, העניין בקיום יחסי מין, בזמן - אחר שאצל אובד העניין לחלוטין. אלו שינויים מובילים לרוב לבעיות ביךזוגיות, לצער, לכאב, לאכזבה, או לבושה לכעס. גורמים פיזיופתולוגיים ומנטליים המביאים לשינויים בהתנהגות המינית ו. דיכאון: עשוי להפחית עניין אצל הן במין, אצל והן החולים בני־זוגם. 2. מחלה גופנית: עלולה לגרום לחולה לאבד עניין בקיום או מין, יחסי לכאב ואף קושי בקיומם. תגובות לתרופות מסוימות יכולות, לעתים, לגרום לירידה ברצון לקיים מין. יחסי 3. פרנויה: עלולה לגרום לחולה להיהפך לחשדן באופן מוגזם וללא סיבה נראית לעין (לדוגמא: החולה עלול לחשוד שאשתו בו בוגדת והולכת את לבקר ״מאהבה״, רק בגלל שרצתה לצאת לסידוריה הרגילים בשעות הבוקר). 4. שינויים במות: הגורמים לאיבוד על שליטה התנהגות. דוגמאות להתנהגויות מיניות בלתי הולמות ו. שיפוט שגוי והתנהגות בוטה: החולה עלול לפלרטט ואף זרים על לעגוב הנראים דומים לבךהזוג, או המאהב דמות אחרת מעברו. בנוסף, החולה עשוי את לשכוח עובדת היותו נשוי ולעגוב על אחרים, אפילו כשגן־הזוג נמצא בקוגתו. 2. חשיפה: החולה עלול לשכוח כיצד לבצע פעולות, כגון או לבישה הסרת בגדים, ולעתים לבצע שלא אלו משימות או בזמן במקום הנכונים. 3. התגפפות: החולה מסוגל לשכוח חוקים חברתיים, ועלול לגעת בחלקים אינטימיים בגופו(כולל ללא אוננות) הבנת האיסור זה. שבמעשה למרות 30

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==