כוח להמשיך | איילת סער

ג: פרק תוקפנות התנהגות תוקפנית(אגרסיביות) כוללת לעתים פגיעה והעלבה מילולית, השמעת איומים שונים, האשמות חסרות שחר, גרימת נזק לרכוש ומתבטאת אף בתופעות של אלימות פיזית. לרוב, באות התנהגויות אלו כתגובה "מוגזמת לחלוטין״ (בעבורנו) להערת ביקורת, בקשה מסוימת, וכדומה. לעתים, היא נקראת בשם תגובה ״קטסטרופית״ - כהתייחסות לתגובה המוגזמת עצמה, לאו דווקא או להערה מעשה אשר לה. קדמו תגובה ״קטסטרופית״ היא, לעתים, אחד מהסממנים הראשונים אשר עלולים להצביע על של קיומה המחלה. המטפל עלול לחשוש שמא נזכר החולה בדברים מהעבר, במתיחויות בינו לבין הקרובים אליו, אשר מבצבצים אל עתה מחוץ לפני הוא השטח. עלול לחשוב שהחולה שונא אותו ומרגיש רגשות אשם רבים, תוךכדי ניסיונות שווא לדלות את הסיבות מאירועי העבר. חשוב להבין: למרות שההתנהגות האגרסיבית מופנית כלפי אינה היא המטפל, מכוונת אליו אישית דווקא. המטפל פשוט נמצא שם באותו רגע, ומהווה ״מטרה" יחידה עבור החולה. באמצעות זו, התנהגות החולה בעצם מבקש עזרה. כאשר חולה אלצהיימר הופך לאגרסיבי ( combative/aggressive ,) או כועס חסר ( שקט agitated יש ), להביא בחשבון את הגורמים הבאים, כמקורות אפשריים לשינויי ההתנהגות: גורמים פיזיופתולוגיים 1. החולה עקב עייף, מנוחה או מועטה שינה בלתי (או מספקת להפך). 2. קיימות השפעות של לוואי תרופות הרגעה למיניהן. 3. החולה אינו מסוגל אי לבטא ־נוחות פיזית שמקורה בכאבים, חום, עצירות וכדומה. 4. החולה אינו מסוגל או לזהות לבטא רעב. קיים .5 איבוד על שליטה ההתנהגות, כתוצאה משינויים פיזיים במוח. 6. קיימות בעיות בשמיעה ובראייה, העלולות לגרום לתפיסה של מוטעית קולות ודמויות. 22

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==