גרונטולוגיה מעשית | כרך ב | דנה פרילוצקי ומירי כהן

פרק 62 התעללות בזקנים והזנחתם: ממדים ודרכי התמודדות שרה אלון מבוא התעללות בזקנים והזנחתם הוכרה בעולם כבעיה חברתית ובריאותית הגורמת לפגיעה ולסבל לזקנים ולבני משפחתם. בארץ, החל העיסוק בבעיה במהלך שנות ה-09 (של המאה הקודמת), בעקבות שינויים חברתיים והחלת שורה של חוקים חדשים אשר חייבו מעורבות רבה יותר של אנשי מקצוע מטפלים לדאגה ולהגנה על שלום הזקנים ורווחתם (חוק העונשין, פגיעה בחסרי ישע, התש"ן-9891; החוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א-1991; חוק יסוד כבוד האדם וחירותו, התשנ"ב-2991). המחקרים האמפיריים הראשונים בישראל נעשו רק באמצע שנות ה-09 (גרין, 7991; זועבי, 4991; לבנשטיין ורון, 5991; רונן ונייקרוג, 3991). הממצאים הצביעו על כך, שאנשי המקצוע מכירים את הבעיה וכי יש בטיפולם זקנים אשר נחשפו להתעללות ולהזנחה. למרות העובדה, כי אנשי מקצוע היו מעורבים בטיפול באנשים זקנים החשופים להתעללות, העשייה השיטתית בתחום החלה בישראל רק בעשור האחרון, בעקבות פרסום "דוח הוועדה לבחינת הצרכים בתחום המניעה והטיפול בהתעללות בזקנים" (2002), מיסודה של אשל. הוועדה בחנה היבטים שונים של התופעה בארץ והמליצה על כיווני התמודדות אפשריים. אחת ההמלצות המרכזיות התייחסה לצורך לחקור את הנושא ולאסוף נתונים על ממדיה השונים של התופעה. בראשית שנת 5002 פורסמו לראשונה ממצאי הסקר הארצי להתעללות ולהזנחה של זקנים (איזיקוביץ', לבנשטיין ווינטרשטיין, 5002). מן הממצאים עלה, כי %4.81 מכלל הזקנים דיווחו, שהיו חשופים לסוג של פגיעה אחד או יותר במהלך השנה שקדמה לביצוע הסקר. %1.81 דיווחו על הזנחה בצרכים בסיסיים. חשיפת מציאות זו תרמה להנעת תהליכים חברתיים, ארגוניים ומקצועיים להתמודדות עם הבעיה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==