גרונטולוגיה מעשית | כרך ב | דנה פרילוצקי ומירי כהן

פרק 71 היבטים רפואיים, אישיים וחברתיים בטיפול בזקנים עם ירידה קוגניטיבית ומחלת השיטיון רחל בן-חיון מבוא שיטיון (דמנציה), תסמונת הנובעת מפגיעה בתפקוד המוחי, מוגדרת כירידה משמעותית מתקדמת בתפקודים הקוגניטיביים השונים (זיכרון, תפקודי שפה, כשרים חזותיים מרחביים, תפקודים ניהוליים, ועוד) בדרגה הפוגעת בביצוע התפקודים היומיים, התפקוד בעבודה, בחיי החברה או בחיים האישיים. התסמונת הקלינית של שיטיון כהידרדרות מתקדמת של יכולות קוגניטיביות ותפקודיות מוכרת מעל ל-001 שנים, אולם אפיונה ברור רק ב-02 השנים האחרונות. בתחילת המאה ה-02 החל השיטיון להיתפס כאפקט משני להזדקנות, ואילו מחלת אלצהיימר, כמחלה נוירו-דגנרטיבית (ניווני מוחי) מתקדמת, התקבלה כאבחנה נפרדת רק באמצע המאה ה-02. דבר זה הביא להכרה באבחנות נוספות עם אטיולוגיות ייחודיות ואכן מחקרים רבים בוצעו בתחומים שונים, לרבות אפידמיולוגיה, פתולוגיה, אבחון וטיפול. מעורבותם של תחומי מחקר שונים סייעה בהבנת התסמונות, הן מבחינת המנגנון הפתוביולוגי והן מבחינת גורמי .) Grand, Caspar & Macdonald, הסיכון, ובפיתוח טיפולים מכוונים (1102 הצרכים של חולי השיטיון נרחבים והטיפול מורכב מעבר לטיפול רפואי בלבד. לשיטיון השפעה רוחבית, היוצרת עומס על המשפחה ועל החברה כולה, נוסף על ההשפעות הברורות על המטופל. יש צורך לכלול בטיפול את בני המשפחה, מטפלים אחרים ומערכות תומכות ויש לדאוג לאיכות החיים של החולים יותר מאשר במחלות אחרות. לנוכח העובדה, שהשיטיון כולל פגיעה קוגניטיבית, גופנית, חברתית ורגשית, מומלץ שהטיפול בחולה ייעשה על ידי צוות רב-מקצועי. הטיפול כולל, במקרים רבים, טיפולים שאינם פרמקולוגיים, הניתנים על ידי אנשי צוות רפואי מתחומים שונים. קיימת חשיבות רבה לאבחון ולטיפול מוקדמים, העשויים

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==