אנשי הלימבו | חיים חזן

החיי ם במצב הלי מבו | 47 נגישותם של משאבים אלה תלויה במידע נאות, ביזמה אישית מסוימת, או בדאגתם של אנשים וכן אחרים, ביכולת להתגבר על מחסום הבושה ופחיתות הכבוד הכרוך בפנייה לחלק משירותים רוב אלה. הגורמים הללו נמצאים בשליטתו של הקשיש ועליו מוטל להחליט אם כל את לנצל המבחר אם זה דבר לאו. מביא לתמורה רבתי בתפיסת את האדם יחסיו עם סביבתו: עוד לא הדדיות, אלא קבלה ללא מתמדת תמורה. של זו צורה תלות חד־צדדית חודרת לתחומי יחסים אחרים שהקשישים מעורבים בהם, בעיקר לתחום היחסים שבין הקשיש לבין צאצאיו. כך עוברת האחריות לטיפול בקשיש מן הילדים אל המדינה, קשר ללא לנכונותם של הילדים ולאמצעיהם הכספיים. מחויבות שהייתה לילדים מאז ומעולם לדאוג לצורכיהם של הוריהם המזדקנים מתרוקנת למעשה מכל תוכן מהותי. הפיתוי את לנצל השירותים שמספקת המדינה מפתה שהן מכדי ההורים והן הילדים יתעלמו - ממנו והתוצאה הבלתי נמנעת אם שגם היא הילדים מפגינים עדיין אכפתיות ועניין, עוד להם אין צורך את לכלול הקשיש בחיי היום־יום מה כך, שלהם. פעם שהיה של עולם מארג אחד, מתפצל לשתי ישויות נפרדות, מהן אחת שכל מתקיימת בפני עצמה. נוסף צעד זהו בתהליך הניתוק וההפרדה. כיוון שאין בין הדדיות הקשישים לבין מספקי השירותים שלהם, לעתים קרובות קורה שהאחרונים אינם בכך מכירים שהאופי הסטטי, המתנגד־לשינוי, שהם על טופלים הקשישים הוא בעצם השתקפות של עמדותיהם ומדיניותם יותר שלהם, משהוא תמונה של אמתית המציאות. למעשה, קשישים נמצאים בעיצומו נזיל שלב של ודינמי ביותר בחייהם וכאשר הם תופסים ומקבלים את שהם הדעה בלתי ניתנים לשינוי, נוצרת סתירה בין מרתקת ההמשגה העצמית של הקשיש לבין המצב האמתי הוא בו מצוי. זו סתירה רלוונטית בו לאופן מגיבים קשישים לבידודם החברתי, המלווה בהידרדרות חסרת מעצורים. גחיוה דרך הפעולה שונה בצורתה, בעוצמתה ובהשלכותיה. היא עשויה להיות מכוונת למאבק אחד בקושי כגון מבודד, פנייה לקבלת שירותי עזרה את שיקלו ביצוע עבודות או הבית, שעשויים להתקפל כל בה היבטי כגון החיים, כניסה לבית אבות. האופציות הפתוחות בפני הקשישים והסובבים וכן אותם, הגורמים המעורבים בבחירה בין האופציות הם נושאו של תת־פרק זה. של שלם מגוון גורמים פוטנציאליים על משפיע קבלת החלטה, אך הזרז המידי הוא לכך מודעות שהבעיה קיימת, ושאין לפי זה של כוחו העומד בפניה להמשיך ולנהל חיים אותם רגיל שהיה לנהל. שינוי הוא כלשהו מחויב המציאות. על אחדים ניחתת זו הכרה אחרי אירוע מצער, דרמתי ובלתי אדם של מוות כגון צפוי, או קרוב כגון מחלה פתאומית. אולם ברוב המקרים אנשים ניצבים מול אל פשוט הידרדרות

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==