אנשי הלימבו | חיים חזן

חבו ת הלימבו במאמציה לחולל תמורה בקשיש הכבול לזמן, עומדת חברת המשתתפים בפני בעיות שונות. יתרה מזאת, חברת המשתתפים שאליה נשאב חדש חבר מבוססת על אמנם עקרונות מערכת זאת בכל היא אך הדאגה, מורכבת מכמה קבוצות וקטגוריות. תתי־ הפרק הבאים בוחנים סוגיות אלה. ילווה אותן ניתוח של הדרכים והאמצעים שהמשתתפים כרי מפעילים לשלוט בעולמם וכדי החברתי על לשמור מערכת הדאגה מפני גורמים הרסניים פוטנציאליים. חניכה זה יהיה לא מטעה על לדבר ״חניכה״ של מצטרפים חדשים למרכז. קיימת העובדה הבסיסית של ההפרדה מן החברה. המשתתפים מן מוךרים העולם שבחוץ, עולם הריבוד והניעות, ומבודדים תוך אל מובלעת. הם כאן מתכחשים למרכיבים בעברם, מוחקים הבדלים והבחנות ויוצרים מכנה משותף על המבוסם של רעיונות ושל שוויון אחווה. טפלול מושג הדאגה את הופך סביבת המרכז למציאות שבה חלופית, הפרט יכול להבנות לעצמו עולם חברתי 1 חדש. עם יחד אין זאת, את למתוח האנלוגיה על יתר הזו המידה. במרכז שום אין עצמו של מרכיב מעבר ממציאות אחת לחברתה, שום אין וגם רציפות המקשרת עם אותו מציאות קיים לא לו. שמחוצה של מרכיב הכנת המשתתפים לכניסה חדש לשלב בחייהם שום אין וגם ניסיון את להפוך המרכז לסביבה ממה שונה שהיא למעשה. כמה יש אמנם של עקבות תפיסות מילנאריות או אפוקליפטיות בהשקפות של עולמם מן חלק המשתתפים, הן אין אך פנים בשום ואופן התכונות הבולטות של מציאות אין המרכז. תפקידים של חונכים רשמיים או טירונים רשמיים, לא קיימים שלבים מוגדרים שדרכם עוברים המשתתפים ואין הכרה חברתית בתמורה שחלה 2 בהם. את 1 האמונה בחיים שלאחד המוות כמציאות ניתן תקפה להוריד מן הפרק לנוכח עמדת המחיקה וההכחשה כלפי המוות הרווחת במרכז(ראו ״המציאות שבסופו־של־דבר״). 2 תערובת של זו דמיון ושוני יכולה קו גם לספק לביקורת על של דיונו ( טרנר 1967,1969 , Tumer בטיבם הסוציולוגי של טקסי מעבר. 139

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==