אנשי הלימבו | חיים חזן

זמן כי נון המרכז 133 I החמורה שהם - מכול אחוזי תאוות ואין שררה להם עניין אמתי ברווחת המשתתפים. ״השמרנים״ שהם כך על גונו למעשה מבקשים להגשים מטרות אישיות מחוץ ולא למרכז לעזור למשתתפים : ״הקיצוניים״ בכך הואשמו ממד שהכניסו סמכותני, הייררכי, ליחסים בין המשתתפים. שתי ההאשמות נועדו לחשוף מן סטיות הדפוס הלגיטימי של היחיד - עזרה שהוא עזרה לשמה, בלי הטבות או מידיות גמול מצופה בעתיד. את המריבה, שהגיעה לטונים גבוהים, צינן המפקח החדש באיום את לפרק הוועד ואפילו להתפטר. ההתנצלות מן שנתבעה היושב־ראש ניתנה, והיריבים החליטו שאפשר לעשות כל־כך הרבה דברים של שפע שיש כך במרכז, מקום לקיום משותף של קבוצות של שונות עוזרים ולשיטות עזרה המשלימות זו. את זו מערכת הדאגה וארגון הזמן כל היעדר צורה ישירה נראית של לעץ הוא חליפין אולי ההיבט המרתק של ביותר מערכת הדאגה. על הוא הדגש בין היחסים המשתתף לבין המערכת בכללותה. על אף שהמשתתפים מעורבים העת כל באינטראקציה אל פנים פנים, ישנו מרכיב ברור של יחסים לא־אישיים. בני־אדם קשורים לזה זה בזכות מחויבותם לרעיון הדאגה, ולא הודות לתכונות האישיות ותחומי העניין הספציפיים להם. נושא זה רלוונטי להבניה החברתית של הזמן. . 43( ס1מ Mauss, 1954, p את ניסח ) בין הקשר זמן לבין חליפין כדלקמן: של מטיבה בכל מתנה, חברה, שהיא דבר של בסופו שלה הגמול עצמה. ארוחה משותפת, חלוקת או 1 הקווה, ענידת קמע, מעצם הגדרתם אי־אפשר לגמול עליהם צריך מיד. ער זמן לעבור מתת לתת יהיה שניתן שכנגד. כך, משום מושג הזמן משתמע במישור - הלוגי בא אדם כאשר לביקור, בא בברית הנישואין או בברית אחרת, את מכבר אורחיו, הולך למשחקים, לקרבות או לסעודות שמארגנים אחרים, מעניק שירות או טקסי הוקרתי ומביע כבוד. או, במילותיו של . 28( טיטמוס Titmuss, 1973, p :) ״לרעיץ יש הזמן חשיבות בהקשר לפעולות נתינה וקבלה ומשתמע ממנו מתן של נוסף רעיון אשראי״. המציאות החברתית במרכז את חסרה מרכיב ה״אשראי״, את הציפייה לגמול דומה. כך, משום תפיסת הזמן האינטרינזית חייבת להיות שונה בהחלט מזו המתגבשת מיחסי החליפץ שמתאר מוס. נתינה או קבלה מנותקים לחלוטין מחישוב העלות, התועלת או הרווח הצפרים. למרות זאת, היעדר היכולת לחזות ולתכנן י משקה לא מלינד אלכוהולי המופק מצמח הפלפל.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==