אנשי הלימבו | חיים חזן

זמן כי נון המרכז | 125 בבחינת אידאולוגיית הדאגה הכוללת במרכז, אי־אפשר להתעלם מאנלוגיה לתגובה כיתתית דתית אופיינית כלפי העולם, המורכבת משלילה ומדחייה של העולם והקמת גבולות נוקשים בין לבין חברים לא־חברים. באנלוגיה זו נעסוק ביתר הרחבה יותר מאוחר (ראו ״חניכה״, ״שמירה על המערכת״). דפוסי עזרה שבו באופן רעיון העזרה מתורגם לדפוסי התנהגות במרכז שולטות מספר נורמות. הללו מתייחסות לטיבה ולתוכנה של העזרה המוגשת בפועל, לנסיבות שבהן דאגה נתפסת כמוצדקת או כחורגת ממקומה הראוי, ולמערכת היחסים כי שמצפים תתקיים כין שימוש לבק בדאגה היבטים אחרים בעולם המרכז, אלה בעיקר הנוגעים למבנה הכוח בין הפנימי המשתתפים. שלילת של הגישה רחמים ושל עצמיים גישות צדקניות (ראו ״בחירה״) מביאה לכך יהיו שאלה גורמים בלתי רצויים במערכת הדאגה. המשתתפים מתעקשים בכל תוקף ש״לעשות כרי רק טובות לעשות אותן״ ו״סתם הבעת השתתפות״ אינם תואמים לאידאל שלהם. למעט זה, חריג הדעות, בשאלה מהי היו דאגה, לרוב מעורפלות. אנשים העדיפו מצב לתאר של קביל ולא דאגה להיכנס לפירוט מרכיביו. לב״ ״לשים ו״לטפל״ היו התיאורים הרווחים של מצב של ביותר דאגה. ביטויים מטפוריים, אבא כמו ״אני כגון בשבילו״ או כאן ״כולנו עובדים סוציאליים״ נשמעו לעתים קרובות. בכל זאת, צורות מסוימות של עזרה רווחו ובלטו יותר מאחרות, ולכן הפכו לטיפוסיות. נזכיר כמה רק מהן: לזה זה לקרוא לארוחת הצהריים, להכין ולהגיש תה, לנסות לארגן תחבורה למשתתפים הזקוקים לה בדחיפות, לסייע לנוע לנכים ממקום למקום במרכז, להחליף מידע על שימושי פנסיות, גמלאות וזכאויות אחרות, כולל עצות כיצד להשיגן. קריאות לעזרה היו ולא כמעט נחוצות, שכן הנוהל בין שרווח המשתתפים היה לדרוש בשלומם ובמצבם של עמיתיהם, ולצפות לתשובה מדויקת. לא כן, על יתר הייתה ציפייה ליחסי גומלין אישיים מאוזנים. כך, משתתפים שעמדו את לעזוב המרכז מסיבה כלשהי גילו עדיין עניין פעיל בהגשת עזרה, וכמוהם גם משתתפים שפרט לתשומת לב להם היו לא זה, מסוג כמעט אלה עם קשרים שנהנו מגילויי העזרה שלהם. הדוגמה המרשימה ביותר לאי־ההדדיות של העזרה נלמדת מהצעות שהציעו המשתתפים לעזרה למוסדות בתי כגון אחרים, אבות, יום מרכזי ומועדוני גמלאים. אולם היעדר היענות מצד חיובית אלה ארגונים את בלמה היזמות הללו ולמעט מסע צוות של הבידור ההוויי(שיידון מאוחר יותר), לא יותר נעשו ניסיונות לדאגה שחרגו מהטריטוריה של המרכז. מכל מקום, ציפייה ליחסי גומלין ישירים לא הייתה על מתקבלת הרעת, בהתחשב בפיזור של הקוטבי מסוגלות המשתתפים להענקת גם עזרה. יכולתו אדם של לעזור

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==