אנשי הלימבו | חיים חזן

זמן כמון המרכז עצירת ההתקדמות, שוב החזרה ושוב על אותם אירועים והמחיקה הסלקטיבית של הם העבר מאפיינים בולטים באינטראקציה בין החברים. יש אולם הבדל מהותי בין אחד פעולתם כמסמני בין היחסים המרכז והעולם שבחוץ לבין מקומם בעיצוב דפוס עם היחסים המרכז. ראינו אותם בהופעתם השלילית כביטול תוקף, כשלילה, כסילוק, כמחיקה וכר, מתוך כוונה מה לקבוע המרכז אך, איננו. לעומת זאת, לעולם של הזמן המרכז עצמו, המוטמע בהתנהגות ובעמדות, יש תפקיד חיובי יותר, המצביע מה על שעולם הנו. המרכז המשתתפים יצרו במרכז של ראי תמונת העולם זו שבחוץ. בנויה ממערכת עקרונות וקודים של התנהגות המושתתים על ההכרה, כי כיוון שאי־אפשר למצוא בחוץ דאגה ועניין, קהילת המרכז צריכה ליצור לעצמה תחליפים משלה. התכונה המאפיינת העיקרית של מערכת זו, דאגה והשלכותיה מבחינת המשגת הזמן במרכז, תהיה נושאם שני של תתי־הפרק הבאים. דיון יוצג מכן לאחר ביחסים בין זו מערכת לבין הפעילויות היום־יומיות האחרות - במרכז תוך שוב, התייחסות לעולם הזמן של המשתתפים. ועיון ״הטיפול״ את העבר הרחוק, את בעיקר הילדות באיסט אנד, מזכירים המשתתפים לעתים קרובות אשר באופן ממנו משתמע כי עזרה הדדית ודאגה קהילתית משלו בכיפה במערכות היחסים המוקרמות שחוו, בעור ששנותיהם המאוחרות התאפיינו בהתעלמות ובנטישה. יתרה נטל מזאת, השגת העזרה וההתעניינות אנד באיסט על היה לא המקבל, אלה כי הגיעו מרצון לאור גישתם המוסרית הבסיסית בני־ של האדם. בניגוד לכך, עזרה בשנים המאוחרות יותר הייתה פונקציה של עניין או אישי של לא. ותו קשרים לא דאגה הוענקה לכל עוד דכפין, אלא כתוצאה מהשפעה ומלחץ. כך ייחסו המשתתפים את נדירות ביקוריהם בישראל - המציאות החלופית הקבילה היחידה לא - למרכז לחסרון אם כי כיס, להיעדר מי שיהיה מוכן להשגיח עליהם בנסיעה ולעזור להם במצבים קשים העלולים להיגרם כתוצאה מנכותם 115

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==