אנשי הלימבו | חיים חזן

סי דו ר הזמן ו70 ן מחדש הידיעה שאיש מבאי המרכז, מעצם היה לא זו, עובדה קשר ולו קשור מרוחק לדמות כלשהי שהיא בעלת השפעה בקהילה היהודית את הפכה הרעיון את לנצל השפעת המשפחה כדי להכניס קשיש לבית אבות לבלתי על מתקבל כך הדעת. הוקם המחסום בשנית, אולם בסים על הפעם ולא חברתי אישי. הריון הסתיים בהדגשה של חוזרת ההסתייגות מחיים מוסדיים, ובמה שהיה כמעט שבועת לא - אמונים להניח לאיש לפנות למוסד כזה. טיבם הרעוע של מאוד הגבולות בין הללו עצמאות חיים בין או לתלות עצמאיים לחיים תלותיים בבית אבות הומחש בעת בבירור היתקלות בית עם חזיתית אבות. קרה הדבר צוות כאשר של הוויי המרכז (משתתפים שערכו הופעות מוסיקליות במוסדות אחרים לקשישים) הופיע באחד מבתי של האבות המועצה, בית אבות לתשושים. בתחילה, לנוכח הדיירים חסרי התגובה והתנועה, צוות חברי ההוויי נראו נבוכים ואבודים. בהדרגה החלו מהם אחדים להגדיר את המצב בהעירם שהגיל הממוצע של אותם הוא דיירים מעל בוודאי זה בגיל רק וכי תשעים אפשר להגיע של כזו לדרגה התנוונות. לשמע הערה מחבר צוות, שאחד הדיירים בן רק הוא שישים וארבע, אחד זרק צוות מחברי זאת בכל ״אני ההוויי: את מעדיף הדירה העלובה פני על שלי מלון כל עם הזה היוקרה האנשים האלה סביבי״. משתתפים אחרים הוסיפו, היו שלא רוצים שאפילו אויביהם יחיו במקום כל וכי שכזה השירותים המודרניים שיש במוסד אינם יכולים על לפצות אווירת ועל המרכז שלילת עצמאותם. שאלות שהופנו לחברי בעת הצוות שאלה צוות את לקחו ההוויי לסיור בבניין נוסחו במונחים של ״אנחנו״ ו״הם״, שום אין כאילו בסיס להזדהות עם החוסים. ללא ספק, תפקידם של הבדרנים את הקהה של עוקצו המפגש, משום שהוא אפשר למשתתפים בינם ברור קו למתוח לבין הדיירים. ואכן, בדרכם חזרה למרכז היה נושא השיחה היחיד ההיבט המקצועי של ההופעה ותכניות להופעות ולמופעים נוספים. למעשה המריץ צוות את הביקור ההוויי לפעילויות נוספות. בתי שלילת האבות כחלופה בת־תוקף נובעת מן רק לא ההכרה שהחיים במוסד כוללני כרוכים בהכרח בפגיעה חריפה בעצמאות ומשום כך באינרטיות ובהסתגרות, מן גם אלא הידיעה, כפי אחד שהגדירה המשתתפים, ש״אלה מקומות למות לא בהם, לחיות בהם״. כמובן, הוא המוות אתגר מתמיד. במרכז התפתח של מערך עמדות ומנהגים שנועד לעצור את הזמן ולהתריס כנגד רעיון המוות. כמה מעמדות וממנהגים הם אלה הנושא הבא. המציאות שבסופו־של־דבו גילם לנוכח ומצב בריאותם, המשתתפים מודעים כמובן היטב למוות המרחף מעליהם, אולם הדבר לידי בא שלא כמעט ביטוי בהתייחסויות מילוליות וסימבוליות פשוטות. כדי להעריך את אופן התמודדותם עם יש המוות, צורך לומר על משהו

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==