להצמיח שינוי | מדריך לגינון קהילתי עם קשישים

>> 13 הקדמה דינה מלטינסקי באפריל 7002 הופץ קול קורא לארגונים הירוקים, לרכזי גינות קהילתיות, למִנהלים קהילתיים ולעובדים קהילתיים בירושלים אשר הזמין אותם להגיש הצעה "לקיום פעילות ירוקה עם אוכלוסייה מבוגרת". מבין ההצעות שהוגשו נבחרו, בשלב ראשון, ארבעת הארגונים הבאים: מִנהל קהילתי "ארמון הנציב" (תלפיות מזרח); מִנהל קהילתי "לב העיר"; מִנהל קהילתי "גינות העיר"; ו"התחנה לחקר ציפורי ירושלים". בשלב מאוחר יותר, הצטרפה לפרויקט גם שלוחת המִנהל הקהילתי "בית דוד" שבעיר העתיקה ("אבנא אל־קודס"). הארגונים שנבחרו לפרויקט נדרשו לעמוד בתנאים הבאים: הפעלה מלאה של לפחות שתיים מתוך התכניות המרכזיות שהוגשו לשיפוט. • הפעלת רכז שיעבור הכשרות מתאימות, ישתתף בישיבות, יגיש דיווחים ויהיה • אחראי על הפעלת התכניות. גיבוש גרעין מתנדבים מקרב אוכלוסיית הקשישים בשכונה, אשר יעברו • השתלמויות בנושא ויסייעו בהפעלת הגינה הקהילתית ובהרחבת מספר הקשישים שמעורבים בפעילות. חתירה לשיתוף פעולה עם מוסדות שפועלים עם קשישים. • עמידה במחויבות התקציבית ושיתוף פעולה עם הגורמים הרלוונטיים. • מחקר הערכה של "מכון ירושלים לחקר ישראל" ליווה את הפרויקט. אחד מממצאיו הבולטים הצביע על הצלחת הגינה הקהילתית כזירת מפגש קהילתית לאנשים בגילים שונים, מרקעים שונים ובעלי צרכים מתחומי חיים שונים. הפעילות הירוקה, בין אם היא מתבצעת בפועל במרחב הפיזי של הגינה הקהילתית או עוסקת בנושאים שסובבים את הגינה הקהילתית ותחום הגינון, מאפשרת פעילות אסתטית לצד פעילות חברתית ונפשית. מהמחקר עלה, שכל משתתפי הפרויקט נתרמו ממנו - בין אם מדובר בטיפוח הסביבה האישית, ביצירת קשרים חברתיים, בקבלת מענה רוחני או בחיזוק הקשר למרקם השכונה בה מתגורר הקשיש. גם בארגונים שבהם פעל הפרויקט ניתן להבחין בתהליך למידה, הרחבת ידע והתמקצעות בנושא ההתמודדות עם הגיל השלישי והגינות הקהילתיות. במרחב הפיזי עצמו, ניתן לראות שינוי של ממש בתשתיות הגינות הקהילתיות ובפינות ירוקות אחרות במרחבי השכונה.

RkJQdWJsaXNoZXIy NjcyMg==